מי אנחנו

מדברים על מוזיקה וכסף  🤑

האם אתם מתפרנסים ממוזיקה?

טל:  לצערי לא, אבל למזלי יש לי ממנה קצת הכנסה.

מירי:  הפרנסה שלי לא מגיעה ממוזיקה. אני יועצת משפחתית ויש לי קליניקה פרטית. העיסוק במוזיקה הוא מקצועי לחלוטין בשבילי, אבל העובדה שאין לי בה תלות כלכלית נותנת לי חופש אמנותי בלי צורך להתפשר כדי 'למכור'. 

איך הסביבה בעבודה מגיבה למוזיקה שלכם?

טל:  התגובות נפלאות. מקום העבודה שלי מגוון מאוד, וכולל גם חבר'ה מהמגזר החרדי. לא מזמן מירי הגיעה אליי לעבודה וניגנו להם קצת. חלקם נחשפו לסגנון המוזיקלי הזה בפעם הראשונה ומאוד התלהבו והתרגשו.

מירי:  אצלי מי שפוגש את ההמוזיקה הם המטופלים בקליניקה. הפאנטמים נמצאים שם, משרים אווירה מסוימת ומושכים המון סקרנות, אבל אני מקפידה לא לערבב בין העולמות. אני לא רוצה להעביר את הפוקוס אליי או לייצר מצב שבו המטופלים מרגישים צורך להגיב על היצירה שלי. המוזיקה והטיפול שניהם חלק ממני, אבל לכל אחד מהם יש את המקום שלו. 

אם כבר מדברים על פרנסה - מה הדבר שאתם חולמים לקנות כדי להשתדרג מוזיקלית?

טל:  אני כבר לא חולם, נראה לי שדי נגמלתי. הייתה לי תקופה של 'ציודיטיס' כבד, בולמוס קניות של סינתיסייזרים, מחשבים, מיקרופונים וציוד אולפן. לאחרונה קיבלתי בהשאלה פסנתר כנף נפלא שסגר לי את החלום האחרון. היום אני מעדיף להגביל את עצמי, למצות עד תום את הציוד הקיים ולהביא אותו לקצה גבול היכולת. 

מירי:  לי יש 'ציודיטיס' פעיל מאוד! אם אני נכנסת לחנות כלי נגינה אין מצב שאני יוצאת בידיים ריקות, ולפעמים אלה רכישות יקרות וספונטניות לחלוטין. פעם נכנסתי לחנות שמוכרת פאנטמים רק כדי להציץ, ויצאתי עם פאנטם ב-8,500 ש״ח פשוט כי לא הצלחתי לעמוד בפני הסאונד שלו! בדיעבד נמאס לי ממנו די מהר, ולקח לי כמה שנים עד שהצלחתי למכור אותו ביד שנייה. 

ונעבור מכסף למשהו עמוק יותר: מה השיעור המוזיקלי הכי חשוב שלמדתם בדרך הקשה?

מירי:  מה שלמדתי בדרך הקשה זה ליצור מתוך ביטחון בכישרון שלי. הייתה לי נטייה לחפש אישורים מבחוץ ולפקפק בעצמי. השיעור הכי גדול היה להבין שיש לי קול ייחודי, ושכשאני מגיעה לפאנטם מתוך שקט ואמון ביכולת שלי - המוזיקה זורמת ממני בצורה מדויקת. כמובן שזה תרגול יומי וזה עדיין קופץ לי לפעמים, אבל היום אני כבר יודעת לחזור לביטחון הזה הרבה יותר מהר.

טל:  כל המסע המוזיקלי שלי הוא סדרה של שיעורים בדרך הקשה. המון מבחנים שברובם אני נכשל, ורק בחלקם מצליח. אין דרך קלה, אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא לעצור לפעמים, להביט לאחור על הדרך הארוכה והנפלאה שכבר עברנו, ואז להרים את המבט אל הפסגה הבאה ולהמשיך ללכת. 

ספרו לנו משהו שרוב האנשים לא יודעים עליכם.

מירי:  ב-15 השנים האחרונות אני חיה לפי הפילוסופיה הבודהיסטית. זה חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלי ומשפיע עמוקות גם על הדרך שבה אני עושה מוזיקה. 

טל:  אני סא״ל במילואים בחיל המשטרה הצבאית עם עשרות שנות שירות בתפקידי פיקוד בשטח ובמפקדות, כולל בזמני מלחמה. זה פן בלתי נפרד ממני, שאנשים בדרך כלל לא מצפים למצוא אצל מוזיקאי.